- רקמה
- רִקְמָהf. (b. h.) = רֶקֶם I, embroidered garment. Lam. R. to I, 1, a. e., v. אַפִּיקִילְטָא.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
רקמה
Look at other dictionaries:
רקמה — 1 עשיית רקמה, שימוש בטכניקת הרקמה, תפירה; אריג רקום; יצירה, עשייה, בריאה, התהוו 2 קבוצת תאים, תאים בגוף החי או הצומח (ביולוגיה) … אוצר עברית
חוט רקמה — חוט עבה וצבעוני מיוחד לרקמה {{}} … אוצר עברית
מעשה רקמה — s{{}} … אוצר עברית
אנדוספרם — רקמה מזינה בצמח מלבלב המקיפה את עובר הזרע (בבוטניקה) … אוצר עברית
בלוטות לימפה — רקמה לימפואידית המונעת כניסת גופים זרים למערכת הדם {{}} … אוצר עברית
בתולים — רקמה שרירית מסביב לרחם האישה, בתוליות, מצב האדם שטרם קיים יחסי מין, טוהר, צניעו … אוצר עברית
בתולין — רקמה שרירית מסביב לרחם האישה, בתוליות, מצב האדם שטרם קיים יחסי מין, טוהר, צניעו … אוצר עברית
גובלן — רקמה אמנותית, אריגה אמנותית, תמונות צבעוניות ארוגות, שטיח אמנותי, מרבד ארו … אוצר עברית
חניכים — רקמה מעל השיניים, בסיס השיניים, איבר בפ … אוצר עברית
קשר לימפה — רקמה לימפואידית המונעת כניסת גופים זרים למערכת הדם {{}} … אוצר עברית
רקמת סחוס — רקמה רכה בגוף החי המחברת בין העצמות {{}} … אוצר עברית
